האזנות סתר וזיוף מסמכים 

  • 0

האזנות סתר וזיוף מסמכים 

יש הרבה מאד טקטיקות הננקטות כיום במטרה לקבל מידע. הבעיה היא שחלק מהטקטיקות האלו אינן חוקיות, או עלולות לא להיות לגיטימיות במצבים מוגדרים. האזנות סתר עונות על התנאי הזה: יש מקרים שבהם ניתן לבצע האזנת סתר באופן חוקי, ולעומת זאת מצבים שבהם מדובר בעבירה חמורה שהעונשים עליה עלולים להיות חמורים. לצד זה עולות שאלות על הלגיטימיות של בדיקת מסמכים במטרה לאתר אי אילו זיופים.

אז מה אומר החוק ביחס לכל אחד מאלה? מה מותר ומה אסור, ואיך בכלל מבצעים את זה? על כך ועוד במאמר הנוכחי.

על האזנות הסתר ועל הלגיטימיות שלהן

האזנת סתר ברמת ההגדרה היא מצב שבו מפקחים, קולטים, מקליטים או מקשיבים לשיחה של אדם אחר מבלי לקבל את ההסכמה של אף אחד מהגורמים בשיחה. ההאזנה הזו יכולה להיות לשיחת טלפון, אבל גם לאמצעי תקשורת מחשבים אלה או אחרים. יש כיום אמצעים שונים ומגוונים לביצוע האזנות הסתר, כפי שיוכל להעיד כל אדם שצפה בעברו בסרטי ריגול. אמצעי האזנה זעירים ובלתי גלויים המוסתרים במקומות קטנים מאד, אפליקציות או שבבים בטלפונים החכמים ומערכות הגברה הם רק חלק מהאמצעים שנכנסים כאן לתוך התמונה.

האזנת סתר היא אמצעי להשגת מידע (מודיעין) כיום או אמצעי חקירתי המתייחס למקרים בהווה או בעבר. עם זאת, החוק בישראל – חוק האזנת הסתר משנת 1979, שאף תוקן בשנת 1991 – מגדיר מצבים ספציפיים מאד שבהם ההאזנה מותרת. העיקרון המרכזי הוא שניתן לבצע סוגים ספציפיים של האזנת סתר ללא צורך באישור מיוחד, בעיקר האזנה לתדר רדיו אלחוטי או לשידורים המיועדים לציבור. אם מתקיים מצב שבו ההאזנה מתבצעת בתום לב – אין בכך פסול.

מקרים הקשורים לביטחון המדינה עשויים להביא להאזנות סתר המתבצעות ללא אישור. כך, למשל, הצנזורה בישראל יכולה לבצע האזנה לשיחות טלפון בינלאומיות שמוגדרות על ידה כחשודות מבלי לקבל היתרים. האזנות סתר למטרות בטחון המדינה מבוצעות על ידי אגף המודיעין של צה"ל או השב"כ, בהסכמה של ראש הממשלה או של שר הביטחון. במצב הרגיל, ההיתר תקף לתקופה של שלושה חודשים, אך בדרך כלל ניתן להאריך אותו. במקרים קיצוניים וחמורים לרוב ניתן לבצע את ההאזנה גם בלי לקבל את האישור של הגורמים הנכבדים שהוזכרו מעלה, כאשר החוק מתיר במקרה הזה האזנת סתר לתקופה של 48 שעות בלבד.

סוג אחר של האזנות סתר מבוצע על ידי משטרת ישראל או גורמים אחרים בישראל בעלי יכולת חקירה: הרשות לניירות ערך או הרשות להגבלים עסקיים, לדוגמא. את ההיתר במקרה הזה מקבלים משופט של בית המשפט המחוזי, לאחר שמסבירים לו את חשיבות ההאזנה למניעת פשעים עתידיים או לגילוי האמת ביחס לפשעים שכבר בוצעו. ההיתר להאזנות סתר ניתן לרוב לעבירות עם עונש מקסימלי של שלוש שנות מאסר. גם כאן ניתן להימנע מקבלת האישור במקרים חמורים, כאשר היתר של המפקח הכללי של משטרת ישראל מאפשר לבצע את ההאזנה לפרק זמן של 48 שעות.

ומה באשר לשיחות המוקלטות על ידי אדם שהוא צד בשיחה? החוק בישראל מתיר לאדם לבצע הקלטה של שיחת טלפון שהוא מעורב בה גם בלי לקבל אישור של הצד השני, כל עוד הוא אכן קשור לשיחה. אם מעוניינים להקליט שיחה של גורם אחר (האדם המקליט אינו צד בשיחה), צריך לקבל הסכמה של אחד משני הצדדים.

מה קורה אם ההאזנה אינה חוקית?

מעבר לתרחישים שתוארו מעלה, לפעמים האזנת הסתר תהפוך לבלתי חוקית עקב אחד הצדדים המעורבים בשיחה. בחלק הארי של המקרים אסור לבצע האזנת סתר לשיחות של רופאים, פסיכולוגים, עורכי דין, עובדים סוציאליים, אנשי דת וחברי כנסת (אלא אם כן ניתן היתר לבצע האזנת סתר על ידי שופט).

האזנת סתר שאינה חוקית, בין אם מי שמבצע אותה הוא אדם פרטי, רשות מוסמכת או חוקר פרטי, היא עבירה לכל דבר ועניין. העונש המקסימלי עליה הוא חמש שנות מאסר, כשלצד זה ניתן לשלול רישיון של חוקר פרטי שחוטא בכך.

מה עם זיוף מסמכים?

עד כה התייחסנו להאזנות סתר. יש לציין שלצד האזנות הסתר נערך לפעמים הליך חשוב לא פחות של בדיקת מסמכים, במטרה למצוא אי אילו זיופים שלהם: כאן אין פסול בביצוע הבדיקה, אלא אם מגיעים למסמכים בדרכים שאינן כשרות.

את הבדיקה מבצעים בשיטות שונות, לרבות בדיקה של כתב היד (בדיקה גרפולוגית) והשוואת חתימות, סיווגי דיו במסמכים, איתור מכונת הכתיבה, המחשב או המדפסת ששימשו להפקת המסמך ועוד. בדיקות אלו עשויות לספק תשובה לשאלה האם מסמך מסוים הוא מזויף, וכן מיהו הגורם שזייף אותו. מיותר לציין שזיוף מסמכים מהווה עבירה פלילית שהעונשים עליה בישראל חמורים מאד.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


Leave a Reply

לכל שאלה על פסטיבלים ונושאים שקשורים למאמרים שבאתר זה אל תחששו ליצור קשר